הטיפול הרפלקסולוגי אחרי ניתוח
1 בספטמבר 2013
יו”ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים בישראל, כותב להנהלת ש.ל.ה ולהסתדרות
2 בספטמבר 2013
כאב ורפלקסולוגיה ברוח הגשטלט

מאת: מרים סלע

איילה, שנתיים אחרי כריתת רחם עקב סרטן צוואר הרחם. אחרי הניתוח טופלה בכימותרפיה. איילה סבלה עד לטיפול הרפלקסולוגי מכאבים נוירופתים (כאבים הנובעים מפגיעה במערכת העצבים) בדרגה 5-9. אחרי חודש וחצי של טיפולים שבועיים ברפלקסולוגיה ברוח הגשטלט, איילה דווחה על כאבים בדרגה 2 (דרגה 10 מסמנת כאב בלתי נסבל, דרגה 1, משמע שאין כאב). אנסה להסביר את מה שקרה.
המטרה הביולוגית של כאב היא להתריע שמשהו לא בסדר. למשל, אם נעמוד באותה התנוחה שעה, הכאב יודיע שעלינו לשנות תנוחה, ולא, ייפגע השלד ויפגעו רקמות. במצב דלקתי, רקמות מודלקות מפרישות חומרים המפעילים קצות עצב המעבירים את תחושת הכאב. דלקת במקור נועדה להיות אקוטית כחלק מתהליך הריפוי, להלחם במחוללי מחלה ובגוף זר שחדר לגוף ואינו אני. כאבים נוירופתים כרוניים, הם לפעמים כאבים המתמשכים גם אחרי החלמת הפגיעה הגופנית. אותו מעגל עצבי במוח, שיצר את תחושת הכאב, התהווה בזמן הניתוח ובזמן שאחרי הניתוח להוצאת גוש סרטני לדוגמה. בגלל הירי התכוף ביותר בזמן הטראומה, יורדת רגישותם לאותות הפעלה בעצבים באותו מעגל והם ממשיכים לירות בתדירות גבוהה גם בתום הטראומה. זהו "לופ" עצבי במוח. התחושה ברפלקסולוגיה היא של אזור חם, כמו מודלק. לחץ על כל רקמה דלקתית יכול ליצור נזק לרקמה עצמה ותחושת כאב חזקה מאוד. לחץ חזק על נקודת ייצוג בכפות הרגליים שמייצגות איבר מודלק או רגיש ביותר, אינו עוזר להבראת אותו איבר שאזור זה מייצג. רפלקסולוגיה ברוח הגשטלט, מתעכבת לזמן ממושך ברקמה הדלקתית, במגע המתרכז בדלקת, בהקשבה לחומה ולנוזלים הממלאים את המרווח הבין-תאי (הרפלקסולוגיה מטפלת בנקודות בכפות הרגליים המשקפות את הגוף כולו, אותן נקודות מתאפיינות באותו מצב של האבר המשתקף בהן). הקשבת המטפל, הרפלקסולוג, מעוררת את הקשב הגופני אל האזור הפגוע אצל המטופל. הקשב הפנימי מעורר את אותו אזור לחיותו ופעילותו האופטימליים. המערכת החיסונית עושה באותו אזור את העבודה שהיא נועדה לה ויודעת לעשות. אם מערכת החיסון יצרה דלקת, הדלקת תמלא את תפקידה ותסתיים. במקרה הנ"ל, אותם עצבים מגורים בלופ, כמו בכל פוסט טראומה, ממש כמו מספרים את ההתרגשות. אני מספרת את מה שמרגיש הרפלקסולוג בטיפול. אפשר להרגיש איך בתגובה להתעקשות עמוקה של המטפל, "מספרת" הרקמה את סיפורה והרקמה הרגישה מתחזקת לרקמה רגילה. הקשב של המטפל מפנה את תשומת הלב של הגוף, להוויה העכשווית הגופנית. מצב המעורר את הגוף לבריאות.
.מוח האדם בנוי לקשר אנושי. תאי מראה במוח, קולטים את האדם מולנו ומייצרים תחושה פנימית המשקפת את תחושת הזולת. אדם גדל תוך אישור הסביבה המאשרת על ידי תשומת לב – הקשבה. תאי המראה מגיבים על ראייה, שמיעה, ריח וטעם ועל מגע, כל החושים קולטים את הזולת ועונים בתחושה פנימית העונה ומייצגת את הסביבה האנושית. רפלקסולוגיה ברוח הגשטלט, מלמדת עד כמה אדם מגיב להקשבה גופנית, למגע מאזין.
החיבור האנושי, הוא החלק הארי בהנעה הביולוגית הבסיסית של האדם, הייצוג הפנימי של הסביבה האנושית קובע את מצב עוררות הגוף והמוח. הכימיקלים המרכזיים המשתתפים ביצירת קשר עמוק, הם אוקסיטוצין ופרולקטין ומטרתם הביולוגית היא חיברות. בקשר אנושי קרוב, פתוח, בו המקום של האדם מוערך ואהוב, אופיואידים אנדוגניים משרים אושר והגוף פתוח, ללא כאב ובריא. אבל במצוקת הפרדה (panic) כשהמעגל האנושי משדר דחייה, התוצאה היא פאניקה, דיכאון, התכנסות לתוך "שנת חורף" רגשית וגופנית. אז פוחתת רמת הפעילות האופיואידית. הפרדה ואבדן גורמים כאב. כאב רגשי או גופני נקלטים באותו אזור במוח, הטיפול בטראומה גופנית או רגשית, הוא אותו טיפול.
בספרו "כיצד מרפאת האנליזה" מציג קוהוט את האמפתיה כבעלת תפקיד מכריע בטיפול, כיוצרת חוויה רגשית מתקנת. אדם על פי פסיכולוגיית העצמי, "זקוק להשלמת חסרים ולמענה לצרכי עצמי שלא זכו לסיפוקם מן הזולת בילדותו. האמפתיה של המטפל, היכולת והמאמץ להרגיש את רגשותיו תוך שמירה על עמדת הצופה מן הצד, עצם האנושיות הטמונה בהזדהות מהווה גורם חיובי ובעל איכויות מרפאות. אמפתיה היא החמצן הפסיכולוגי. אמפתיה היא התחברות לעולם האנושי. הטרגדיה המרכזית של האדם היא חרדת הדיס אינטגרציה , ההתפוררות. מקורה של חרדת ההתפוררות נעוץ באי-היענות של זולת אמפתי ומשמעה הרס העצמי האנושי של הסובייקט".
רפלקסולוגיה ברוח הגשטלט היא שיטה סבלנית ועקשנית המאפשרת חווייה כל כך עמוקה של אמפתיה, עד שהחוויה מתקנת חוויה קודמת של דחיית הזולת שהפכה לדחייה עצמית. זו עמדה נפשית-גופנית ולא עמדה מילולית מחשבתית. באמפתיה, בהקשבה הגופנית, המטפל מרגיש את החומות: כיווץ של אי קבלה עצמית, וביכולתו להשאר בעקשנות באותה החומה, עד שהיא מתמוססת, בתגובה לאמפתיה. כך הרפלקסולוגיה יכולה לומר: אכן, צדק קוהוט, צדק רוג'רס, צדקה הפסיכולוגיה ההומניסטית. אכן האמפתיה משנה עמדה מדחייה עצמית לפתיחות לעצמי, לבריאות. כלולה בזאת (בילד-אין) אהבה עצמית. רפלקסולוגיה יכולה להבחין באזור מייצג אזור במוח והוא חם, פעיל מידי ורגיש. הקשבה סבלנית מאוד משנה את המצב. עכשיו אפשר לנסות ולהסביר מה קרה. כך מרגישים בהקשבה גופנית גרייה עצבית מוגברת שנוצרת מתוך חוויה של מצוקת הפרדה או חוויה של כאב ממושך ובלתי נסבל, כמו אחרי מחלה קשה או ניתוח, או אחרי שימוש ייתר בתרופות אופיאטיות, תרופות נגד כאב, הנקשרות לאותם קולטנים מוחיים לאופיואידים אנדוגניים, המופרשים במוח. המוח שמרגיש שרומה, שרמת האופיאטים גבוהה מידי ולא מותאמת למציאות הרגשית-סביבתית, מוריד את הקולטנים לאופיואידים ומוריד ייצור של אופיואידים אנדוגניים. אמפתיה, יוצרת שינוי במציאות הרגשית-סביבתית העכשווית (הזולת באמת קשוב) וכך גורמת למוח להגביר ייצור האופיואידים האנדוגניים.
ברפלקסולוגיה ברוח הגשטלט, אפשר לפגוש מערך של גוף שעבר טיפולים כירורגיים או טיפולים קשים, כמו איילה למשל. נמצא בו את אותה תגובה כמו באדם המגיב לדחייה רגשית כואבת.
הקשבת הרפלקסולוגיה ברוח הגשטלט היא אמפתיה גופנית, והיא מסוגלת לא לוותר עד שהגוף מתרצה, נעתר ומתמסר. לכן, מפני שאפשר להרגיש ולוודא את נקודת ההתמסרות, את הפתיחות, את החיות המתחדשת, זו שיטה יעילה כל כך.
אני, שצברתי שעות אין סוף של "שהיה בתוך עצמות הזולת", יכולה להביא את השטח. הרפואה המדעית, יכולה להביא את המדע ולהוכיח. מה שרואים בשטח מאשר את תפיסת הגשטלט שאישור עצמי והבעה עצמית אוטומטית, ללא שלטה עצמית, ללא החנקת הבעה, זו דרך הפתיחות והבריאות. קוהוט שפיתח את פסיכולוגיית העצמי אומר: "הטרגדיה של האדם היא הבדידות". הגאולה היא האמפתיה. המחזירה את האדם לאמון. גם לאמון הגופני, לפתיחת הגוף ולחזרתו לבריאות האופטימאלית.

מאת: מרים סלע – miriamsela.m@gmail.com

ד"ר דני לוסקי
ד"ר דני לוסקי
ד"ר דני לוסקי PhD יוצר ומפתח שיטת לוסקי - מבחני אינטליגנציה i32. יו"ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים. מטפל בשיטת לוסקי - רפואה משולבת לטיפול במחלות וכאב, טיפול זוגי ומשפחתי. מנטור של מנהלי עסקים בכירים במשק. כתב 12 ספרים בנושאי חינוך, בריאות וסודות ההצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *