→ חזרה לדף של ד"ר מרלין נורמה מונרו
מתי באמת מתחילים להזדקן אולי הרבה לפני שחשבנו
מניעת הצטברות רעלים והזדקנות מואצת: הסביבה והחיים שלנו
מאת ד״ר מרלין נורמה מונרו | נטורופתיה ורפואה משלימה
בית הספר הטוב ביותר הוא החיים עצמם יש דברים שלומדים ומבינים רק לאורך עשרות שנים. דברים שלא ניתן לדעת בשום דרך אחרת, ללא ניסיון יומיומי והתנסות אישית. אפשר להיות מטפלים מעולים, אבל כדי להיות באמת בעלי ידע מעמיק, אני מאמינה שמי שמלמד ומייצג דרך מסוימת חייב גם להתנסות בעצמו בתהליכים שעליהם הוא מדבר. אני יכולה להעיד על עצמי כמי שמתנסה באופן אישי בכל תהליך שאני מלמדת אחרים להתמודד איתו. אבל דבר אחד חשוב לי להבהיר כבר בתחילת הדברים: לעולם לא אומר לכם להחליף רופא מכל סוג שהוא בי. אני כלל לא שייכת לתחום הרפואה.
עיסוקי קשור להבנת הכללים וחוקי הבריאה שהבורא יצר. מבחינתי, אם יש מרפא אמיתי, הרי שהוא הבורא בלבד. אנחנו, כבני אדם, יכולים לנסות להתחקות אחר חוקי הבריאה, ללמוד אותם ולהבין למה התכוון הבורא בכל בעיה שאנו פוגשים בדרכנו. לשאול שאלות, לחקור, להתנסות ולנסות להבין כיצד ניתן לפתור אותה בדרך המיטבית. כי בית הספר הטוב ביותר הם החיים עצמם, לימודים ישירים מבורא עולם. ואפרופו בורא עולם, חשוב לי להבהיר שאינני אישה דתייה במובן שאולי משתמע מהשימוש במילים האלה. מבחינתי, בורא עולם הוא אינטליגנציית על העומדת מאחורי הבריאה כולה, מכוונת אותה ויצרה את כל מה שאנחנו חווים ורואים סביבנו, כולל אינספור דברים שאנחנו מקבלים כמובן מאליו, מבלי לעצור ולחשוב על עצם קיומם.
מתי באמת מתחיל תהליך ההזדקנות
חושבים שהזדקנות מתחילה בגיל 50 או 60? ומה אם הסיפור מתחיל הרבה קודם, אולי כבר ביום שבו נולדנו? אנחנו משקיעים לא מעט זמן במראה שלנו. עור הפנים, השיער, הכושר, האנרגיה ומה לא. רוצים להיראות צעירים, להרגיש בשיא שלנו ולשמור על מה שיש לנו כמה שיותר שנים. אבל רגע. כמה אנחנו באמת יודעים על מה שקורה מאחורי הקלעים? מה אנחנו נושמים בכל יום? אילו חומרים נמצאים במזון, במים, בבגדים, במוצרי הטיפוח ובסביבה שלנו? כמה מהם אנחנו בכלל מכירים בשמם? ומה לגבי מה שאנחנו מכנים לפעמים ״אנרגיות רעילות״, האווירה שסביבנו, הלחצים והקצב המטורף של החיים המודרניים? אנחנו יודעים לבדוק מה נכנס לטלפון שלנו, כמה מקום נשאר בזיכרון ואילו אפליקציות פועלות ברקע. אבל כמה מאיתנו מקדישים אותה סקרנות לסביבה שאנחנו חיים בתוכה, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה? תהליכים ביולוגיים הקשורים להזדקנות מתרחשים לאורך החיים. מחקרים על בריאות לאורך מעגל החיים בוחנים גם את השפעת הסביבה כבר בשלבי ההתפתחות המוקדמים, ואפילו לפני הלידה. אולי השאלה המעניינת אינה רק באיזה גיל מתחילים להזדקן, אלא אילו תהליכים מלווים אותנו לאורך השנים, ומה אנחנו באמת יודעים עליהם.
אנטי אייג׳ינג: האם הכול מתחיל במראה החיצוני
מהו באמת הסוד של האנטי אייג׳ינג? האם מדובר רק בשמירה על מראה צעיר ומושך, שאליו שואפים שחקנים, רקדנים, בדרנים, זמרים ואנשים המופיעים בפני קהל? או שאולי מאחורי המושג הזה מסתתר עולם שלם, שאינו קשור רק למה שאנחנו רואים במראה? בתעשיית הבידור, הקולנוע, הטלוויזיה והבמה, המראה החיצוני הוא לעיתים חלק בלתי נפרד מהמקצוע. אבל לצד המראה קיימות גם שאלות אחרות: ריכוז, זיכרון, חשיבה, יצירתיות, סבלנות, התמדה, יכולת לעבוד תחת לחץ והיכולת להישאר ממוקדים גם כשהכול סוער מסביב. מי שעומד על במה, מופיע מול מצלמה או עובד בהפקה מורכבת מכיר את הדרישה לתת את המקסימום, לפעמים בתוך פרק זמן קצר מאוד. כמו זמר שלומד לשלוט בנשימה ולשמר את האוויר לאורך הפקת הצליל, כך גם אנשי התעשייה לומדים במשך השנים להכיר את הקצב שלהם, את הדרישות המקצועיות ואת המשאבים שהם מביאים לעבודתם. תלויים בהם אנשים רבים. כל אחד מהם הוא חלק ממערכת גדולה, והצלחת הפרויקט דורשת דיוק, משמעת ושיתוף פעולה. אבל האם אנחנו מקדישים אותה תשומת לב גם לשאלות הקשורות לסביבה שבה אנחנו חיים?
האם הגיל באמת חייב לקבוע הכול
האם ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו חייבים להרגיש עייפים יותר, פחות אנרגטיים, פחות רעננים ופחות מאושרים? האם כל שינוי שמתרחש עם השנים הוא בהכרח חלק בלתי נמנע מההזדקנות? והאם משהו בתפיסה שלנו לגבי גיל משפיע על הציפיות שאנחנו מפתחים מעצמנו? אנחנו גדלים בעולם שבו קיימות תפיסות ברורות למדי לגבי צעירים ומבוגרים. אבל אולי חלק מהשאלות שאנחנו צריכים לשאול אינן קשורות רק לגיל הכרונולוגי, אלא גם לתהליכים שמתרחשים לאורך החיים. המדע חוקר הזדקנות ביולוגית באמצעות שינויים מולקולריים ותאיים המצטברים עם הזמן. הוא בוחן גם את הקשר בין תורשה, סביבה, אורח חיים וחשיפות שונות. האם ייתכן שהבנת התהליכים האלה תאפשר לנו לראות את מושג האנטי אייג׳ינג מנקודת מבט רחבה יותר?
ניקוי רעלים: מה באמת מסתתר מאחורי המושג Detox
המילים ״ניקוי רעלים״ הפכו לחלק מהשפה המודרנית. אפשר למצוא אותן בפרסומות, במוצרי טיפוח, בתוכניות תזונה, ברשתות החברתיות ובדיונים על אורח חיים. אבל מה באמת פירוש המושג? הגוף מקיים באופן טבעי תהליכים מורכבים של פירוק, עיבוד ופינוי חומרים. הכבד, הכליות, הריאות, מערכת העיכול ומערכות נוספות משתתפים בתהליכים שונים הקשורים לשמירה על הסביבה הפנימית שלו. לא כל חומר שנכנס לגוף הוא רעלן, ולא כל חומר שנחשפים אליו מצטבר ברקמות. השאלה תלויה בסוג החומר, בכמות, במשך החשיפה ובתכונותיו. ובכל זאת, עצם קיומם של מנגנוני פינוי טבעיים מעלה שאלה מעניינת: עד כמה אנחנו מכירים את התהליכים המתרחשים בתוכנו ללא הפסקה?
מה קורה לפסולת שהגוף מייצר
אנחנו רגילים לחשוב על פסולת הגוף בעיקר בהקשר של מערכת העיכול. אצל תינוקות וילדים צעירים דפוסי היציאות שונים לעיתים מאלה של מבוגרים. גם בין מבוגרים קיימים הבדלים טבעיים בתדירות היציאות. אבל האם כל מה שהגוף מפנה עובר דרך מערכת העיכול? מובן שלא. הגוף מפנה חומרים בדרכים שונות, ומערכת העיכול היא רק חלק מהתמונה. מה ההבדל בין פסולת עיכול, תוצרי חילוף חומרים, חומרים שהכבד מעבד וחומרים שהכליות מפרישות? אלה מושגים שונים, שלעיתים מתערבבים בשיחה היומיומית על ניקוי רעלים. וככל שמתחילים להכיר את ההבדלים ביניהם, מגלים עד כמה המערכת הביולוגית מורכבת.
העולם המודרני: כמה אנחנו באמת יודעים על מה שסביבנו
מים, אוויר, מזון, אריזות, בגדים, חומרי ניקוי, מוצרי קוסמטיקה, צעצועים ומוצרים אלקטרוניים. כל אלה הם חלק מהחיים המודרניים. הם מקיפים אותנו כמעט בכל רגע, ולרוב איננו עוצרים לחשוב על החומרים שמהם הם עשויים. אנחנו קונים מוצרים כדי להפוך את החיים לנוחים יותר, מהירים יותר, נעימים יותר ולעיתים גם טעימים יותר. אבל האם נוחות היא המדד היחיד שלפיו אנחנו בוחרים? האם אנחנו יודעים אילו חומרים נמצאים במוצרים שאנחנו משתמשים בהם? מי בודק אותם? אילו תקנים חלים עליהם? ומה אנחנו יודעים על ההשפעות של חשיפה ממושכת לחומרים שונים? לא כל חומר כימי מסוכן, ולא כל מוצר תעשייתי הוא מקור לחשיפה מזיקה. אבל עצם קיומם של מחקרים על מזהמים סביבתיים מזכיר לנו שהשאלות האלה ראויות לתשומת לב.
הגוף שעובד גם כשאנחנו ישנים
דמיינו מלצר אחד שצריך להישאר אחרי שעות העבודה ולנקות מסעדה שלמה אחרי שביקרו בה מאה אנשים. הוא אוסף את הצלחות, שוטף, מנקה את הרצפות, מסדר את המקום ונועל את העסק. ועכשיו דמיינו שהעבודה הזאת נמשכת בכל יום. זו כמובן רק השוואה, אבל היא עוזרת לחשוב על דבר שאנחנו כמעט לא שמים לב אליו: הגוף שלנו ממשיך לקיים אינספור תהליכים גם כשאנחנו ישנים. אנחנו יכולים לנחור בקולי קולות, לחלום או פשוט לשקוע בשינה עמוקה, ובינתיים מערכות הגוף ממשיכות לפעול. הכבד משתתף בתהליכי חילוף חומרים ועיבוד חומרים. הכליות מסננות את הדם ומייצרות שתן. הריאות משתתפות בחילוף גזים. מערכת העיכול ממשיכה בתהליכיה. וכל זה מתרחש בלי שאנחנו צריכים לחשוב על כל פעולה
בנפרד. כמה פעמים עצרנו להתפעל מהמורכבות הזאת?
מתכות כבדות ומזהמים: נושא שממשיך להעסיק חוקרים
מתכות שונות קיימות בטבע, וחלקן מגיעות לסביבה גם כתוצאה מפעילות אנושית. בין הנושאים שנחקרים נמצאות חשיפות לעופרת, לכספית, לקדמיום ולחומרים סביבתיים נוספים. חוקרים בוחנים כיצד חומרים מסוימים מגיעים לסביבה, כיצד בני אדם נחשפים אליהם ומה ידוע על השפעותיהם האפשריות. גם חומרי הדברה, מזהמי אוויר ותרכובות תעשייתיות שונות הם חלק מתחום מחקר רחב. האם אנחנו מכירים את ההבדל בין עצם נוכחותו של חומר בסביבה לבין חשיפה משמעותית אליו? ומה ההבדל בין חומר שקיים בטבע לבין חומר שנוצר או נפלט בתהליכים תעשייתיים? ככל שמעמיקים בנושא, מגלים שלא כל החומרים מתנהגים באותה צורה, ולא כל חשיפה נושאת את אותה משמעות.
מה הקשר בין הסביבה לבין ההזדקנות
בשנים האחרונות התרחב המחקר העוסק בקשר בין חשיפות סביבתיות לבין סמנים של הזדקנות ביולוגית. חוקרים בוחנים בין היתר מזהמי אוויר, מתכות, עישון, גורמים אקלימיים ושינויים אפיגנטיים. המושג אפיגנטיקה מתייחס למנגנונים המשפיעים על פעילות גנים בלי לשנות את רצף ה-DNA עצמו. מחקרים בתחום הזה אינם מלמדים שכל חשיפה מאיצה הזדקנות, אך הם פותחים תחום מרתק של שאלות על הקשר בין הסביבה לבין תהליכים ביולוגיים לאורך החיים. האם בעתיד נדע הרבה יותר על ההשפעות המצטברות של הסביבה? אילו שאלות שנראות לנו היום מורכבות יהפכו לידע בסיסי עבור הדורות הבאים?
ומה לגבי מה שאנחנו מכנים אנרגיות רעילות
לא כל מה שאנחנו חווים בחיים אפשר לתאר באמצעות רשימת חומרים. יש גם אווירה, מערכות יחסים, לחץ, עומס, תחרות, ציפיות ותחושות שמלוות אותנו לאורך היום. כשאני משתמשת בביטוי ״אנרגיות רעילות״, אני מתייחסת גם לאופן שבו אנחנו חווים את העולם סביבנו, ולא רק לחומרים פיזיים. זהו ביטוי המתאר תפיסת עולם וחוויה אישית, ולא הגדרה של רעלן כימי. האם אנחנו מודעים לאווירה שבה אנחנו מבלים את רוב שעות היום? האם אנחנו שמים לב לאופן שבו הקצב המודרני מעצב את החוויות שלנו? ואולי גם כאן יש מקום לעצור ולחשוב.
אז מה באמת אנחנו יודעים
אנחנו חיים בתקופה שבה המידע נמצא במרחק לחיצה. אפשר ללמוד על טכנולוגיה, חלל, אמנות, מוזיקה, אופנה ואינספור תחומים אחרים. אבל כמה אנחנו באמת יודעים על הסביבה שמלווה אותנו מהרגע הראשון של חיינו? כמה אנחנו מבינים על החומרים שסביבנו, על מערכות הגוף ועל התהליכים שמתרחשים בלי שנרגיש? המושג ״ניקוי רעלים״ פותח דלת לשאלות רבות, אבל חשוב להבחין בין תהליכי הפינוי הטבעיים של הגוף לבין תוכניות מסחריות המשתמשות באותו שם. המחקר על תוכניות Detox עדיין מוגבל, ואין לראות בעצם השימוש במונח הוכחה ליעילותן. אולי הידע החשוב ביותר מתחיל דווקא ברגע שבו אנחנו מבינים כמה דברים עדיין איננו יודעים. וכשחושבים על כך, חוזרים לשאלה הראשונה: מתי באמת מתחיל תהליך ההזדקנות, והאם חיכינו יותר מדי שנים כדי להתחיל להתעניין בו?
הבהרה
המאמר מיועד למידע כללי, להעשרה ולעידוד מודעות ומחשבה בלבד. הוא אינו מהווה אבחון, ייעוץ רפואי או נפשי, הוראות טיפול או תחליף לרופא מוסמך. בכל עניין רפואי יש לפנות לרופא MD מוסמך.
מאת ד"ר מרלין נורמה מונרו, מטפל/ת במאגר המטפלים של הלשכה למקצועות בריאות משלימים.