עודף וחוסר

גדליהו – מתוך "עת לעסות"

כאשר מטפל ניגש לטיפול, הוא צריך לקבוע איזה סוג של טיפול עליו להעניק: האם יהיה זה טיפול ארוך או קצר? האם הטיפול יהיה אינטנסיבי וחזק או עדין ולא חודרני? האם הטכניקות יבוצעו במהירות או לאט ובהדגשה? ועוד מאפיינים טיפוליים נוספים.
חלק גדול מלימודי הרפואה המשלימה עוסק באיבחון, לא זה בלבד של ה"מחלה", או חוסר האיזון, כמי שנהוג לכנותו ברפואה הוליסטית, אלא באיבחון האישיות העומדת לקבל את הטיפול. זאת, במטרה להבין איך הגיעה למקום בו היא נמצאת ולאיזה סוג של טיפול היא זקוקה.
מטרת מאמר זה אינו ללמד איבחון, גם לא יהיה מספיק מקום במאמר זה לכל תורת האיבחון, אולם חשוב מאוד, לדעתי, ללמוד שני מושגים העומדים ביסוד תורה זו וזאת על מנת להתחיל ולהכיר טוב יותר את האדם (המטופל ואולי גם המטפל).
כאמור, איבחון החוסר והעודף הוא חלק חשוב באיבחון. התבניות האנרגטיות של החוסר והעודף נקבעות בגוף האדם ומוסרות לנו מידע חשוב על מצבו הפיסי, המנטלי והרגשי של האדם:

הבה נגדיר מספר מושגים:
איזון:
כאשר האדם, האזור או האיבר מתפקדים ברמת האנרגיה האופטימאלית שלהם בהתאם לצורכיהם וביחס מתאים לשאר המערכות.
חוסר:
כאשר האדם, האזור או האיבר מתפקדים ברמת אנרגיה פחותה מהרמה האופטימאלית שלהם ואי לכך נגרע האיזון הנחוץ לעבודתם ולפעולת איברים אחרים..
עודף:
כאשר האדם, האזור או האיבר מתפקדים ברמת האנרגיה הגבוהה מהרמה האופטימאלית שלהם ואי לכך פוגעים באיזון הנחוץ לעבודתם ולפעולת איברים אחרים.

חוסר או עודף בגוף ובאבריו עלולים להיווצר מרגע ההפריה ועד סיום החיים בעקבות מספר גורמים:
• גורמים תורשתיים/גנטיים הנקבעים לתוך התבנית האנרגטית של האדם, עקב תורשה משפחתית, ויש הטוענים, כי גם עקב תורשה לאומית.
• מבנה אישיות: אנשים נוטים להגזים בשימוש במה שניתן להם ככישרון ולהזניח את מה שהם חלשים בו.
• גורמים סביבתיים כמו: משפחה, גן, בית-ספר ו/או כל סביבה אחרת בה נמצא האדם והמשפיעה על ההתנהגויות שלו: אסור ומותר, המשתנים לפי המיקום והזמן, הגבלה ועידוד המשתנים אף הם לפי טאבו חברתי, דתי וכו…
• גורמים חיצוניים/מכאניים: מחלות, תאונות, פציעת וכו… אבל גם עודף פעילות לא נכונה או חוסר פעילות (התעמלות, עבודה, יציבה, חוסר תנועה, ישיבה ממושכת ועוד)
• גורמים חיצוניים סביבתיים כמו מזג אוויר, זיהום אוויר, רעש וכדומה.
• רצונות וכישורים, שאינם באים לידי ביטוי יצירתי הולם או הידחפות, עקב סיבות שונות, לעסוק במשהו שאינו מספק או מתאים.
• חוסר מתן ביטוי הולם לרגשות.
• וגורמים נוספים.

מטרת הטיפול ההוליסטי היא לנסות לדחוף את הגוף לקראת איזון אנרגטי חדש ובריא יותר פיסיולוגית, מנטאלית ורגשית. מובן מאליו שיש לקחת בחשבון, כי טכניקות שונות משפיעות בצורה שונה על המטופל, אולם, המטפל המוכשר יכול להגיע רחוק מאוד ביכולתו להשפיע על המטופל באמצעות כל טיפול, כמעט.

עודף הניתן לגילוי על-ידי התבוננות:
• שינוי בגוון העור לכיוון אדום או כהה יותר.
• נפיחות.
• הזעת יתר (בדרך כלל זיעה חמה).
• עור גס ויבש (לעתים עם התקלפות) באזורים מסוימים.
• יבלות, נמשים, נקודות-חן, כתמים.
• שינויים במרקם העור.
• צמיחת שיער מרוכזת.
• שינויים במבנה העצמות (גדילה פראית של עצם).
• גידול יתר של ציפורניים.
• אצבעות רגליים מתוחות כלפי מעלה.
• ציפורניים מתרוממות.

חוסר הניתן לגילוי על-ידי התבוננות:
• שינוי בגוון העור לכיוון לבן וחיוור.
• עור לח ומתקלף.
• קמטים, חריצים וקפלים בעור
• צלקות ופצעים שאינם נרפאים.
• מרקם עדין של העור.
• אצבעות מכופפות.
• ציפורניים עדינות ושבורות.
• אקזמות ופטריות.

עודף הניתן לגילוי על-ידי מגע:
• איזורים חמים.
• שרירים מתוחים מדי, גבשושיות וגידולים של השרירים.
• גידים נוקשים, מפרקים נוקשים ולא גמישים.
• איזורים כואבים שאינם "אוהבים" מגע (בדרך כלל כאב חד וקצר).
• רגישות יתר.
• נפיחות יתר.

חוסר הניתן לגילוי על-ידי מגע:
• איזורים קרים.
• איזורים עם תחושה של חוסר אנרגיה או ריקנות.
• נקודות או איזורים חסרי תחושה.
• תת – מתח של שרירים.
• גמישות יתר של גידים ומפרקים.
• נקודות או איזורים ש"אוהבים" מגע (בד"כ כאב עמום).

כיצד נראה הטיפוס
עודף:
• כתמי אודם בלחיים, הזעה מרובה.
• נשימה חטופה ושורקנית.
• קול רם, נטייה לצרידות.
• לחץ בחזה.
• חום ואי שקט.
• תנועות גדולות, חדות ומהירות.
• תחושת יובש בפה, לשון עם חיפוי צהוב.

חוסר:
• חיוורון כללי.
• קוצר נשימה.
• חולשה כללית.
• זיעה קרה.
• גפיים קרות.
• לשון חיוורת.
• קול חלש, שיעול רפה.
• תנועות מועטות.
• נטייה לאפטיות.

התיאור לעיל, הוא סכמתי וכוללני ככל תיאור, המנסה לתאר מספר בלתי מוגבל של פרטים, במקרה זה, פרטים אנושי, שכל אחד ממנו, כפי שנאמר, הוא עולם שלם. בלתי אפשרי לתת תיאור של מאפיינים, שיתאים לכל המטופלים ואפילו לכמה מהם. כל מטופל הוא שונה, כל מטופל מגיב אחרת, והעיקר, לכל מטופל ומטופל תבניות החוסר והעודף האופייניים לו. יש לקחת זאת בחשבון ולבנות טפול, שיתאים לרמה האנרגטית הכללית של המטופל. ככל שהמטפל ילמד יותר, יתנסה יותר ויקבל הדרכה עמוקה יותר, כן יוכל לאתר ביתר קלות את תבניות החוסר והעודף של המטופל ויוכל לטפל בהן בצורה נכונה ונבונה יותר.

המאמר שלעיל נלקח מתוך הספר "עת לעסות" העוסק בתורת העיסוי.
מחבר הספר ומאמר זה הוא: גדליהו – מטפל רב תחומי ומרצה בתחומי הרפואה המשלימה.