עולם התת מודע

מאת: שמואל זיידל

פיתוח וטיפוח יכולת החשיבה האינטואיטיבית והיכולת ההדמייתית, קשורים לניסיון החיים: הניסיון המעשי, הגופני, הרוחני, והניסיון הנפשי. אלה הם הדברים שלמדנו, הדברים שראינו, שכתבנו, שחשבנו, קראנו, עשינו וחווינו. מהלכים מעין אלה, יש בהם כדי למלא את העולם הפנימי שלנו – עולם שאני קורא לו עולם התת-מידע.
כדי להביא את "עולם התת-מידע" לידי ביטוי ושימוש, אנו זקוקים לגירויים שונים: מטרות, אינטרסים, יעדים, ובעיקר – השתוקקות פנימית. אחת הדרכים לחשיפת המידע הגנוז בעולם התת-מידע האישי שלנו כדי לשחררו, היא על ידי מהלכים הדמייתיים-אינטואיטיביים. מדובר בתהליכים ומהלכים החושפים את המידע החבוי בנו כדי להופכו מגלום לנגלה. במהלכים כאלה יש מעין תנועה מעגלית. הם עשויים לפתח את היכולת המניפולטיבית של החשיבה האינטואיטיבית, החוזרת שוב ושוב ומזינה את עולם התת-מידע האישי, וחוזר כגלגל.
מוח האדם נועד לחשיבה. את המוח יש לטפח ולהעסיקו בדברים שהם מעבר לענייני דיומא, מעבר לעניינים שבהישרדות ובקיום. תרגולי הדמיה אינטואיטיביים עשויים לשדרג ולהעצים את יכולת החשיבה ויכולת ההתבוננות והפרשנות האישיים של כל אחד ואחת. לעתים הפרשנות האישית עשויה להיות גוּלת הכותרת בכל מפגש ומפגש. ייתכן כי זוהי אחת מהדרכים לגרום להתפתחות המוח. צריך רק להיכנס לנתיב כזה כדי לחוש את עוצמת חוויית הגילוי האישי וצפונות הראש.
זהו אחד מתפקידיו של המורה והמנחה, הרוצה לפתח בתלמידיו את הכבוד העצמי למחשבות האישיות שלהם. אדם שמכבד את מחשבותיו, קל לו יותר לבוא בשיח עם מטופליו, עם תלמידיו ועם כל השומעים אותו.
אחת הבעיות של התפתחות המטפלים היא שאינם מכבדים את עולם התת מידע האישי שלהם. רבים מהם כמהים לעולם הפירושים והפרשנויות של מוריהם. המורה הנכנע לשאיפה של תלמידיו ונוהג להאכילם "במזון הלעוס" האישי שלו – עלולים הוא ותלמידיו להפסיד את ההנאה שבחוויית הגילוי של התלמידים, ואת ההנאה של המורה מהדינמיקה החוזרת אליו – כ "רבות למדתי מתלמידיי".